זה לא ספר מתח.
אבל יש בו גופת אישה יפהפייה שמתגלה כבר בפרק הראשון בחורבה בדרום תל אביב. ומצטברות בו במהרה עוד זירות פשע משונות במיוחד, מעוטרות בכתובות גרפיטי חידתיות ובכלי נשק מימי המנדט. ומככב בו בלש משטרה מבריק וחובב קוּפּוֹני-הנחה, שכדי לאתר את הרוצח הסדרתי נאלץ לצרף לצוותו נערה חצופה, פרועה וחובבת ספרות בשם זואי, ומומחה לגרפיטי בעל זהות מינית מתנדנדת בשם רַאי.
ולכל התסבוכת הזאת נקשרים הסופר היהודי הגאון ברונו שולץ, שנרצח על ידי הנאצים בפולין שבעים שנה קודם לכן, וזקן בכיסא גלגלים שמסביר לבנו הענק חסר–הדעת את כל שעליו לדעת על נקמה קטלנית.
אז זה לא בדיוק ספר מתח, וגם לא בדיוק אגדה, וזה בטח לא רומן קלאסי – זה הפאזל הייחודי שמרכיב אמיר גוטפרוינד בבואו לבחון את התעלומה הגדולה מכולן: מה לכל הרוחות מתרחש שם, בקרקעית מלאת הצללים של נפש האדם?

אגדת ברונו ואדלה הוא סיפור מקורי, עכשווי וקולח להפליא; שילוב מנצח בין הומור נהדר, פואטיקה יפהפייה, אהבת הספרות והכישרון להתרומם מעל גבולות הז'אנרים, לרחף ביניהם וללהטט בשמיהם במין מטס ספרותי משוגע.