חגית ברין, נערה בת 14, מאוהבת באיתי גלאון, לוחם מחתרת בן 17, שעזב את ביתו במושבה על שפת הכינרת ועבר לחיפה כדי להצטרף לאצ'ל. במשך חורף 1945 התגורר איתי בבית הוריה של חגית. אירועי הימים האלה מתוארים מזווית ראייתה של חגית, ומשולבים בהם אירועים מחיי היום יום ואירועים היסטוריים של ימי המאבק. הספר מתאר בנאמנות את אווירת המחתרת וכן עולה ממנו אהבתה הגדולה של חגית לאיתי. לאחר פרק זמן בביתה של חגית עוזב איתי את חיפה ועובר לפעול במקומות אחרים, אבל אף על פי שהוא נעלם מחייה, אין הוא נעלם מלבה של חגית והיא אינה חדלה להמתין לו בנאמנות ובתקווה