״בְּיוֹם רִאשׁוֹן הוֹלְכִים לְטִיּוּל בַּפַּארְק. אֵלָה לוֹקַחַת בִּיסְקְוִיטִים וְתוּת וּמַיִם בְּבַקְבּוּק. וֶאֱגוֹז. לְמִי? לִסְנָאִי. כִּי אוּלַי יָבוֹא סְנָאִי.״ אֵלָה רוֹצָה מְאוֹד לִפְגּשׁ סְנָאִי, וּבְכָל יוֹם הִיא שָׂמָה בַּתִּיק שֶׁלָּהּ מַאֲכָלִים טְעִימִים בִּשְׁבִילָהּ וּבִשְׁבִילוֹ. אֲבָל בַּדֶּרֶךְ תָּמִיד מְחַכִּים לָהּ בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, וְכֻלָּם כָּל כָּךְ רְעֵבִים! אוּלַי יָבוֹא סְנָאִי — סִפּוּר עַל יַלְדָּה קְטַנָּה וּנְדִיבָה עִם כּוֹחַ רָצוֹן גָּדוֹל וְשֶׁפַע שֶׁל סַבְלָנוּת — הוּא סִפְרָן הַמְּשֻׁתָּף הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הָעִתּוֹנָאִית, הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּתַרְגֶּמֶת אֲבִירָמָה גּוֹלָן וְהַמְּאַיֶּרֶת רַעְיָה קָרָס. יַחַד הֵן יָצְרוּ גַּם אֶת הֶחָתוּל שֶׁדַּפְנָה רוֹצָה וְאֶת נָעֳמִי, וְאֶפְרוֹחַ לֹא. עוֹד מִסְּפָרֶיהָ שֶׁל אֲבִירָמָה גּוֹלָן: 'בּוּעוֹת הַסַּבּוֹן שֶׁל גַּלִּי', תַּרְגּוּמִים חֲדָשִׁים לְ'פּוּ הַדֹּב' וּלְ'פִּיטֶר פָּאן' וּסְפָרִים לִמְבֻגָּרִים — 'הָעוֹרְבִים', 'סִימָנֵי חַיִּים' וְ'אִשָּׁה זָרָה'.