אבא שלי מצלצל. אני נותן למשיבון לענות. אני צריך כרגע נאום חוצב להבות על אחריות, עבודה וחזרה לפתח תקווה בערך כמו שאני צריכה דלקת וגינלית. אם לא אצליח לפתור את התיק הזה, אני גמורה.
לעודד חפר, המכונה 'החופרת', אין ולו תכונה אחת הדרושה לבלש פרטי כדי להצליח בעבודתו. הוא מסיק מסקנות לפי תחושות בטן (מוטעות על פי רוב) ופועל לפי גחמות. הוא נוירוטי, חסר טאקט ומתבלבל למראה כל גבר נאה שנקרה בדרכו. ועוד דבר: אין לו שום ניסיון בחקירות פרטיות, שלא לדבר על חקירת רצח, שלא לדבר על רצח של אחת מנשות העסקים החזקות והעשירות בארץ.
אבל זו בדיוק החקירה הראשונה שמתגלגלת לפתחו. אם לא יפתור אותה בתוך חמישה ימים - ייאלץ לחזור לגור עם הוריו בפתח תקווה. וזה פשוט לא בא בחשבון.
חפר מגייס כל מה שיש לו: ניסיון כתחקירן בערוץ החיים הטובים, פה מלוכלך, ביטחון עצמי מופרז וכישרון לדובב אנשים (או לסחוט אותם, אם אין ברירה). אבל כשמעשי רצח נוספים מתרחשים והחשודים הולכים ומתרבים, אפילו החופרת כבר לא משוכנעת שהיא האיש המתאים למשימה.
אין סודות בחברה הוא רומן בלשי פרוע, מצחיק וחסר עכבות – ממש כמו גיבורו – שקורא תיגר על חוקי הז'אנר. יונתן שגיב בורא דמות של בלש פרטי שלא פגשנו כמותו, הפועל במציאות שבה מתחת לקליפה דקה של סדר חברתי נוקשה וגבולות ברורים רוחשת ערבוביה של זהויות מגדריות ומעמדיות.
יונתן שגיב הוא דוקטור לספרות עברית המתגורר בלונדון. אין סודות בחברה הוא ספרו הראשון.