אם המזמינה את בנה לשתות איתה בירה אמסטֶל ומיני משקאות חריפים ומגלה לו בשיכרונה טפח מחייה, שמוטב היה שלא יתגלה; ילדה-אישה, שנוהגת לנשוך את גב ידה עד זוב דם כדי להרגיע את שיגעונה, מאמינה שמצאה אהבה; איש בבדידותו פוגש על חוף הים אישה צעירה וילד ותקווה פתאומית עולה בו; אחווה נטווית בין ירושלמית הרה לבין המנקה הפלסטינית שלה, עד שהאינתיפאדה מעמידה את יחסיהן במבחן; אישה יוצאת לרגע מביתה לקור המצמית של הלילה, דלת הכניסה נטרקת בפניה, ואין לה שום מקום ללכת אליו מלבד המדורה שמבעירים בסמוך פועלים מהשטחים – אלה הן מקצת הדמויות המגוונות שמאכלסות את קובץ הסיפורים 'אסמטֶל'.
'קוטב אחר של עושר לשוני נדיר מצאתי בסיפור 'אמסטל'. קראתי את הסיפור ונרעשתי, שעוד יש כותבים כאלה שיודעים לבנות משפט תומאס-מאני מלא פרטים וניצוצות ושברים של מראות המצטרפים לזרם ויוצרים תמונה שהיא פנימית וחיצונית כאחת... זהו סיפור קלאסי לגמרי, בלי שום צרימה... אחרי קריאתו אי אפשר לקרוא זמן מה שום דבר אחר'.
בני ציפר, 'הארץ'
עדנה שמש היא עיתונאית ומתרגמת, בוגרת החוגים לספרות אנגלית ולתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית. זכתה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של כתב-העת נגה; במקום הראשון בתחרות בינלאומית לכתיבת הסיפור הקצר מאגן הים התיכון בחסות אונסק'ו; ובמקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר בעילום שם של עיתון 77.