בעמק אול, בכפר קטן, בבית מוקף גינה, גרה אישה לבדה. קראו לה ניקיתה וִיש וָש'. כך נפתח הספרה שאיירה פלו פלץ. הגיבורה, ניקיתה, מעבירה את ימיה בניקיון ביתה, כשהחלונות מוגפים, 'שלא יפלוש משב רוח, שלא יחדור לכלוך'. היום יום של ניקיתה משתנה ברגע של קסם הלוקח אותה למסע פלאי, ממנו היא תשוב שונה.