אחרי ארוחת הצהריים הילדים בגן עייפים. כל ילד הולך למגירה שלו ולוקח משם את הדובי שלו או את הכלבלב שלו והולך למזרן שלו לשכב לישון. אבל כשניגשה לילך למגירה שלה כדי לקחת את בובה תותי, המגירה הייתה ריקה. וכשפתחה עמליה, הילדה הכי קטנה בגן, את המגירה שלה היא מצאה את בובה תותי. מוזר מאוד! סיפור שכתב דויד גרוסמן על חוסר צדק, על פיוס, על חמלה ונדיבות.