מי הן הנשים האלה שמתהלכות ברחובות העיר, בצעדים מהירים ומונוטוניים ופניהן חתומים? מה מתרחש מאחורי עיניהן, בבתיהן, במערכות היחסים שלהן, עם בני משפחותיהן? על מה הן חולמות?

בספר בבשר החי של הסופרת העכשווית ורה ג׳אקוני מקובצים סיפורים, או מעין וריאציות קאמריות בנושא ”האישה החריגה”. ג’אקוני בונה שפה אישית באמצעות משפטים בהירים ורבי משמעות ומרכיבה דמויות וסצנות שבריריות המותירות את הקורא במצב עדין, מנוכר ומתוח כאילו העולמות הנבראים יתמוטטו בכל רגע.

ורה ג’אקוני אינה מסתירה את אהבתה למסורת של סופרות אנגלוסקסיות שהעמידו את הריאליזם ב”בפינה” כגון פלאנרי אוקונור, יודורה ספרות שהעניקה ווֶ לטי או קת’רין מנספילד — לקורא נקודות מבט חדשניות לא פחות ממיטב הספרות הניסיונית של המאה ה-20. גם ג’אקוני וזאת בידיעה שאי עורכת ניסויים ספרותיים — אפשר לספר את המציאות ממש, אך בהחלט יש טעם לתאר באימה ובפליאה את הפרגמנטים שאנו תופסים מתוכה.