ביבליומאניה: אסופה המורכבת משלוש יצירות שלוקחות אותנו לעולם העשוי כולו ספרים, אספנים, ביבליופילים, אמנים, עורכים, דפסים וציידי ספרים. ספרים בהכחדה; נבואות ספרותיות; ספרים מסוכנים, אובססיות ספרותיות שבשמן מתבצעים פשעים. ובכן, מה מרתק אותנו ומה ריתק כל כך את אבותינו בספר: חפץ קומפקטי, גנרי, בעל גוף כמעט אחיד ופנים משתנות. צנוע משהו, לא מקורי, עמידותו בינונית, השימוש בו כרוך בהשקעה, פרשנות וזמן. אבל הספר חי בימינו ובינינו כדינוזאור עקשני המסרב להיעלם, מעבר לשינויים אקלימיים, מלחמות ומהפכות, אופנות ושלטונות. במובן הזה הספר הוא נס. סיפור נדיר של גוסטב פלובר שנכתב בהיותו בן שש-עשרה, נובלה מופתית של אוקטב אוזאן ורשימות המחכימות בפשטותן של אלברטו מנגל מזמינים אותנו לחגוג את את הנס הזה, הספר, באמצעות טקסטים בלתי נשכחים, שתפקידם האולטימטיבי הוא לגרות את יקירתנו, הקריאה.