מנהרת־הזמן לא מפסיקה להפתיע אותנו, ובכל פעם היא מופיעה בצורה אחרת. לפעמים אני לא בטוח (ובצדק!) אם זו מציאות או שזה קרה בחלום... אז זהו, שכן!
והנה אנחנו, ילדים של היום, עם מחשב וטלפון ניד ונעלי ספורט, כבר עוברים לתקופה אחרת...

די מהר הבנו שהגענו למצדה, לימים האחרונים של המרד ברומאים.
היינו עם הנשים והילדים בזמן המצור, וראינו את המחסנים המלאים מזון והברכות מלאות המים. אפלו פגשנו את מפקד המבצר, אלעזר בן יאיר.
אבל כדי להוכיח שאני נאמן למורדים, ולא משתף פעלה עם האויב, נשלחתי למשימה אימה – להעלות באש את מחנה הרומאים.
האם הצלחתי? האם תפסו אותי? מה קרה לי ולשרון? ואיזו בררה נוראה היתה למורדים עצמם?