האסף הראשון של שירי והילד הזה הוא אני, שכתב יהודה אטלס ואיר דני קרמן, זכה לחבוק חסר תקדים מהקוראים – ילדים, הורים, סבים וסבתות. שלושים וחמש שנה אחרי שראה אור הספר המקורי, הראשון בסדרה של חמשה, הפך אסף שירי והילד הזה לאחד מספרי הילדים המצליחים והנקראים ביותר בישראל. הילדה שאני אוהב הוא אסף שני. בספר הראשון קבצו שירי הבסיס, העוסקים בילדות המקדמת. בהילדה שאני אוהב הילד הזה גדול יותר. הוא כבר תלמיד בית-ספר ועסוק במורות, בחברה, בשעורים, בספרים, ביחסי בנים-בנות ובמה שנראה כאהבות ראשונות; הוא מתבונן סביבו ביתר חדות ויש לו עין בקרתית לפשלות ולזיופים של המבגרים; הוא תוהה על טבע האדם ועל יחסי אנוש ומנסה להבין את העולם שבו הוא חי, וגם את עצמו. אסף הילדה שאני אוהב מלוה באיורי החלונות האהובים של דני קרמן, שהפכו חלק בלתי נפרד מהשירים. קרמן ציר את כל הציורים מחדש במיחד לספר זה – והפעם בצבע. קריאה מהנה! קריאה נעימה! קריאה מחכימה! כי הילד הזה הוא כלנו.