בחורף 1999 הופיע ב'טיים מגזין' האמריקני קטע קצרצר ובו סופר על פליט אירני שנשאר בשדה התעופה שליד פאריס במשך אחת עשרה שנה. כשקיבל סוף סוף אשרת כניסה לבלגיה, התקשה להיפרד מהספסל שהיה ביתו כל השנים הללו. ידיעה זו בעיתון היא הגרעין שממנו צמח סיפורה החדש של שולמית לפיד, הספסל.
שני גברים, פועל ניקיון זקן ובחור אירני שנמלט ממולדתו, נפגשים בשדה התעופה שליד פאריס ומתיידדים. האחד נמצא שם מתוך בחירה, השני- בלית ברירה. בהספסל נוגעת שולמית לפיד בנושא שהעסיק אותה גם ביצירות קודמות: המתח שבין ה'גורל', הכופה את עצמו על האדם, לבין כוח הדמיו ן, המסייע לו להשתחרר מן ה'גורל' הזה ולשלוט בו.
סיפורים קצרים פרי עטה של שולמית לפיד הופיעו בקבצים 'מזל דגים', 'שלוות שוטים', 'קדחת' ו'מה משמח עכבישים'.