ב'העולם סגור לרגל שיפוצים', ספר הקורונה הראשון בישראל, מכונסים שמונה-עשר סיפורים קצרים, משעשעים ומרגשים שכתב אבי גיל אודות תקופת הסגר: אשה המבקשת ממנהיג כנופיית פשע, להדביק את בעלה בקורונה, ובכך לחשוף את מסע בגידותיו. גבר הנתפס רחוק מדי מהבית וניצל מידי הפקחים, בזכות תושיית ילדים זרים, המכנים אותו 'אבא'. צמד אחים, המנצלים את מגבלות הסגר, על מנת למנוע מאחיהם הצעיר ששב מחו'ל את בשורת מות האם. ספרנית התולשת את הדפים האחרונים של הספרים המושאלים כדי להכריח את הקוראים להשיבם לספריה.
הרומאנים של גיל 'ואין חרוז ל מוות' ו'אהבה זרה' נעו על קו התפר שבין ריאליזם וסוריאליזם. כעת נזקק הסופר לשכלל עוד יותר את יכולת התבוננותו החדשנית על העולם, והוא עושה זאת בהצלחה.
וכך כותב בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של 'הארץ' על הסיפורים: 'המבכים את מיעוט ההומור והארוטיקה בספרות הישראלית והסולדים מרצינות היתר שבה היא מתייחסת לעצמה, ימצאו את מבוקשם בסיפוריו של אבי גיל, הגדושים בשמחת העקיצה, המסירים קליפה ועוד קליפה מאצטלת החשיבות העצמית, הצדקנות והכובד הבלתי נסבל של חיינו, ובדמיון עשיר ואינסוף המצאות הם מאפשרים לנו להמריא בכדור פורח מעל למציאות ולהתבונן עליה דרך עיניו המשועשעות של מחברן.'

בפתח הדבר לרומאן כותב גיל: 'בעוד עשרים שנה נספר, שחיינו בתקופה בה 'העולם נסגר לרגל שיפוצים', ולא יאמינו כי היינו ספונים בבתים, תרים נואשות אחר מדען, נשיא, פילוסוף, רב או כומר שיפרשו תחת האדמה הרועדת, אמת יציבה ובוטחת. לכודים בד' אמות ומביטים בהשתאות ובקנאה בלהקות קופים מדלגות בכרכי תאילנד, בקנגורו המנתר ברמזור ירוק באוסטרליה ובמשפחות חזירי בר, שהוכיחו כי חיפה אינה רק עיר שינה.'
'העולם סגור לרגל שיפוצים' הוא ספר מזכרת לתקופת הקורונה, אך גם דרך מהנה לבחון את חיינו החדשים וחיינו הישנים.