היה ליובל חלום שהוא רוצה לזכור. בחלום הזה באו אליו הרבה חברים וכל חבר הביא לו מתנה. כולם ישבו סביב שולחן שהייתה מונחת עליו עוגת שוקולד, מקושטת בקצפת לבנה. קוסם, שהופיע פתאום בחלום, מוציא מכובעו קוף קטן וחמוד שטעם מן העוגה, וחילק ממנה לילדים. כדי שהחלום היפה לא יימחק מזיכרונו, יובל ניסה לספר אותו לבני משפחתו. אבל כל אחד מהם היה עסוק אותה שעה בעניינים אחרים. כשאימא מתפנה לבסוף להקשיב לו, הוא כבר לא נזכר בו. יובל מצטער על אובדן חלומו המתוק ואחותו אומרת לו: 'תנסה לחשוב, אין לך שום קצה של חוט?' כשמדפדף יובל בספר ורואה שם קוף, נמצא לו החוט המקשר לחלומו והוא מאושר. אך לא רק בגלל שנזכר, יובל מאושר. הוא שמח במה שלמד, איך לא לשכוח את מה שרוצים לזכור לתמיד.