אסנת, עולה מאתיופיה, מספרת ביומנה על ימים טובים וימים קשים שהיא חווה במרוצת השנה. היא מתארת את קשיי הקליטה, את הגעגועים לאביה שעזב את הבית וחזר לאתיופיה, ומספרת גם על הצלחותיה ועל חבריה החדשים בארץ. דרך סיפורה מתוודע הקורא לעולמם של עולי אתיופיה, וחש הזדהות עם הנערה הזאת, שמתגלה כנערה מחוננת,רגישה ויצירתית, המצליחה להתגבר על קשייה. סיפורה של אסנת הוא סיפור של התמודדות והצלחה.