הרוחניות שאותה ביירון קייטי מבשרת (אף שהיא עצמה ודאי תצחק אם תשמע שאמרתי דבר כזה, מכיוון שהמושג 'רוחניות' זר לה) היא רוחניות בעיניים פקוחות. בעוד שכל מסורות ההארה המקובלות מנחות לשבת בגו זקוף ולעצום עיניים, קייטי מנחה לפקוח אותן לרווחה. בחיים בחברה מערבית, הלכודה בקצב מסחרר של גירויים ותופעות, אין יותר מקום להצטנף בפינה, לעצום עיניים ולהגות בעצמנו. אם אנחנו אכן צועדים הלאה, לעבר השלב הבא בהתפתחותנו, הרי ששלב זה מחייב אותנו לראות בחיים עצמם את נתיב הההתגלות המיידית של החופש המוחלט שהוא טבענו. שי טובלי מתוך ההקדמה 'נניח שהייתם יכולים למצוא דרך פשוטה למלא את חייכם בשמחה, לחדול מויכוח עם המציאות, להשיג שלוות נפש בתוך הכאוס? לאהוב את מה שיש מציע זאת. הספר הזה הוא דרך מהפכנית לחיות את חייכם. השאלה היא: האם אנו אמיצים דיינו כדי לקבל זאת?' אריקה ג'ונג 'העבודה' של ביירון קייטי היא ברכה גדולה לכדור הארץ. שורש סיבלנו הוא ההזדהות עם מחשבותינו, עם ה'סיפורים' שמתרוצצים לנו בראש ללא הפסקה. 'העבודה' של ביירון קייטי פועלת כמו להב חד שחותך דרך האשליה הזאת ומאפשר לנו להכיר בעצמנו את המהות הנצחית של קיומנו. שמחה, שלווה ואהבה צומחים מתוכה כמצב טבעי. לאהוב את מה שיש ממפס את המפתח. השתמשו בו. אקהרט טול מחבר הספר כוחו של הרגע הזה