רצח מסתורי, פרשת-אהבים חשאית, דירת מסתור שאיש אינו יודע מה מתרחש בה באמת - אלה הם כמה מצירי העלילות שהרומאן הזה, המתרחש כולו בתל אביב, בנוי מהן. מקצת גורלות החיים המצוירים כאן מתקיימים זה בצד זה, ומקצתם נפגשים, נתקלים, ואף נחבטים זה בזה בכוח. בתוך כך מתחוללות דרמות קטנות וגדולות, עצב מתערבב עם צחוק, טרגדיה נושקת לגרוטסקה, וכך הולכת ונטווית פיסת נוף תל אביבית עכשווית: סביב בית-דירות, משרדים, רחובות, גינה ציבורית, ובייחוד סביב האנשים, שקורמים כאן עור וגידים, חיים ונושמים מכוח כתיבתו המדויקת, הקולעת כל-כך של הסופר. איש-איש וסגנונו החיצוני והפנימי, איש-איש והמקום שיש לו או שהוא מבקש לכבוש בחברה הסובבת אותו. החברה הזאת, החברה הישראלית של זמננו, מתגלית כאן בעיקר בבינוניותה ובעליבותה. אף על פי כן, כל תחלואיה אינם יכולים עדיין ל'לב המתגעגע לראות קצת יופי, קצת אור אחרון לפני שקיעה' - והגעגועים האלה הם החסד הגדול שהרומאן מעניק לקוראיו.