בארץ הבורגנית הזאת אני נחשב שמאלני לא בגלל שאני קורא בכל בוקר את מרקס ואנגלס ורוצה שכל פועלי העולם יתאחדו, אלא רק משום שהלב שלי בצד שמאל, כותב יהונתן גפן בהקדמה לספר.
הרשימות המקובצות כאן הן לקט של טורים, שירים ומונולוגים של גפן מן השנים האחרונות שבהן כתב ב'מעריב' וב'הארץ' ומן ההופעות שלו שבהן הוא עומד על הבמה חשוף ומדבר אל החושך.
גפן כותב על מה שנוגע לכולנו, תושבי הארץ הזאת, ימנים ושמאלנים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים. הוא כותב על המיתולוגיה הישראלית שלנו, על משפחה ואהבה, על הכיבוש, הפוליטיקה והשחיתות, על השוביניזם הגואה ועל הכפייה הדתית. כדי שהרָָֻשע ילך ויציף את הארץ, כותב גפן, לא צריך שמישהו יצעק, די בכך שכולם ישתקו, והוא – אינו מוכן לשתוק. דבריו נכתבים מתוך כאב ומתוך אהבה.