אנמארי שוורצנבך – 1942-1908, היתה עיתונאית, סופרת, אנטי-פשיסטית, ארכיאולוגית ותיירת נלהבת, שראתה עולם והגיעה למקומות נידחים שנשות תקופתה לא תיירו בהם בדרך כלל. לאחר שכתביה ראו אור מחדש בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים, עשו אותה רוחה הבוהמית ונשמתה החופשית, היותה לסבית מוצהרת ומעורפלת מבחינה מגדרית, לדמות קאלט פופולרית באירופה, הלהט'בית והספרותית גם יחד. בספר זה, נובלה לירית, מספרת שוורצנבך את קורותיו של בחור צעיר ממשפחה עשירה ומכובדת, אשר מתאהב עד מעל לראשו בסיבילה, זמרת קברט ברלינאית. על אף הקריירה הדיפלומטית המבטיחה שמצפה לו, הקסם שמהלכת עליו סיבילה גורם לו להטיל ספק בערכי המשפחה המסורתיים שעליהם גדל. משפחתו, עתידו ומעמדו נעשים חסרי חשיבות כשהוא מעדיף לחכות למושא אהבתו בכל לילה מחוץ לתיאטרון שבו היא מופיעה, רק כדי לשהות במחיצתה ושתואיל בטובה לצאת עמו לנסיעה במכוניתו ברחובות ברלין החשוכים. האהבה החד-צדדית הנואשת של הגיבור חסר השם מוצאת ביטוי לירי בכתיבתה העדינה והמרומזת של שוורצנבך, בהתאמה מושלמת לשמו של הספר. הדיוקן הפסיכולוגי החידתי שיצרה שוורצנבך בהיותה בת 23 בלבד, טומן בחובו הדהודים מסקרנים לחייה האמיתיים של הסופרת. למעשה, לאחר שהספר נובלה לירית ראה אור הודתה המחברת שהגיבור המיוסר שלה הוא בעצם גיבורה, ואישרה את מה שחשבו רבים בני התקופה: זהו סיפור אהבה לסבי, בזמנים חברתיים ופוליטיים סוערים – ראשית שנות השלושים בגרמניה. שוארצנבך אמנם התוודתה על חששה מכתיבת ספר לסבי בתקופה ההיא ובגילה הצעיר, אך אולי דווקא בשל כך הקריאה בספר מהלכת קסם על הקוראים, שחשים בייסורי הנפש של הגיבור/גיבורה ושל המחברת.