'הגיע הזמן להפוך את השולחנות התיאורטיים, ולחייב את יריבי הלאומיות לתת דין וחשבון על ניסיונם לרוקן את הדמוקרטיה מתוכן ולגזול מהמוני האזרחים את מה שהשיגו בדי עמל: את ריבונותם על גורלם.'
קו השבר ברור: מצד אחד ניצבת אליטה בעלת כושר ניידות ואוריינטציה בינלאומית, שחבריה יכולים להרגיש בבית כמעט בכל פינה ברחבי העולם; מצד שני ניצבים המוני האזרחים הנייחים האחוזים בשורשיהם: קשורים בכבלי רגש לנוף מולדתם ולמסורת עמם, תלויים לפרנסתם בשוק מקומי, ומנהלים את חייהם בשפה מקומית. מעל הכול, כוחם הפוליטי תלוי במנגנון הדמוקרטי של מדינת הלאום.
הפער הגדל בין שתי הקבוצות עומד בתשתית המחלוקות המפלגות את החברה בישראל. זהותה היהודית של המדינה; הפולמוס על מעמד מערכות האכיפה והמשפט; השפעתה הגוברת של הפוליטיקה-של-הזהות בערעור האידאל הלאומי; השליטה בגבולות השיח באמצעות כללי התקינות הפוליטית – כל אלה, מראה הספר ניידים ונייחים, קשורים במאבקה של אליטה בעלת אוריינטציה פוסט-לאומית נגד הדמוקרטיה ונגד עיקרהּ: ריבונות האזרחים על גורלם.
• מדוע מועילים השקרים והמניפולציות בסוגיית המסתננים דווקא לאליטה?
• מה פוסטמודרני במהפכה האנטי-דמוקרטית של אהרן ברק?
• איך קרה שארגונים יהודיים בחו'ל מסרבים לדבר על אנטישמיות אסלאמית?
• מה יישאר מהאומנות לאחר משטורה בידי תורת 'ההבניה החברתית של הזהות'?