נקודת שבירה מבוסס על אירועים שהיו. הם מסופרים מנקודת מבטו של חייל בצה'ל בתחילת שנות התשעים אשר לא ברור האם המזל בוגד בו או מגן עליו. איכשהו, מזלו מנחית אותו שוב ושוב בעין הסערה. מה שעלול לקרות, אכן קורה, וגם מה שלא. כך הוא נע בין מצבים קיצוניים הלאה, לאורך ארבע שנות שירות צבאי, ומזלו מלווה אותו לכל מקום, כשומר ראש אישי, עד לנקודת השבירה, וגם אחריה, כמובן. בשפה לקונית, מינימליסטית, ועם זאת סוחפת, מוביל אותנו איתי צור בדרכו הקפקאית של גיבור הסיפור לאורך שירותו בצבא, כשהוא נתקל באבסורד שבמצבי לחימה ובכשלים שבדרך. תיאור המצבים ההזויים, שאת כולם סיפקה המציאות הישראלית, מצחיק, כואב עד מחנק ורווי מתח והומור, אינו נקי מביקורת על הממסד הצבאי באותן שנים ומביא באחד על אחד כמה מקורבנותיו.