מתוך הספר:
טיול בהרי יהודה. חורף. גשם קר יורד. קבוצת מטיילים עולה מנחל קטלב. אני ביניהם, מטפסת
בין חזזיות ואורניות. אנחנו נכנסים אל בית אבן ישן וגדול כדי להסתתר מן הגשם. מקצים לנו חדרים
זעירים. החלל שלי הוא פינת שני חלונות. מבט החוצה חושף נוף ירוק מלא האופק: עצי אורן,
אלונים, אלות, שני ברושים. פסגות ההרים חפות מבנייה. איך בחרתי לגור הרחק מהמולת שכנים
וריח חביתה בערב? מה לי כאן, לבדי בין קירות זרים? מדוע אני קונה את הבית? בגלל הריח.
ריח טחוב, חי, לח, מת ונושם של מרווה משולשת, אורניות ואזוב.