רצוא ושוב, לפי רבי נחמן, זוהי פעולת האדם כשהוא נע קדימה ואחורה, מעלה ומטה, קוטף את הפירות וזורע את הזרעים, נמלט מהחושך ורץ אל תוכו, נשבר לגמרי אבל מחזיק ברסיסים בכפות ידיו. סיפוריה של לילה מאיה חפר נעים במעגל החיים הזה והם כורכים יחד את הכאב עם שמחת החיים. ילדה שנולדה בעננים ושומרת להם את ליבה, פלירטוט עם יצרן חומרי כישוף, דג זהב, רגשות אשם בכל מיני גוונים, צייר שמאבד (אך גם מוצא מחדש) את מקור היופי בעולם, ועוד הרבה אנשים שוודאי עוד חיים בנינו. חוט השני העובר בכל דפי הספר הוא תנועת ה'רצוא' - מעלה אל הנשגב, אל התקווה והאמונה - ותנועת ה'ושוב' החוזרת בלי הפסקה מטה, אל מקור הדברים שהוא גם מקום הקרע הנפשי היסודי. לעתים משתלבים שתי התנועות, דווקא באיטיותן, ונהפכות לתנועה אחת. רצוא ושוב מזמין אותכם להצטרף לריקוד ולגלות אותו בכל.