בספר זה מובאת שיחה אינטימית ומרחיבת דעת בין המשורר ישראל אלירז והסופרת תמר מור סלע שהתקיימה בסדרת מפגשים בין השניים, שנה וחודשיים לפני מותו של אלירז. השיחה עוסקת בכתיבה, בתנועות הנפש המובילות אליה והנובעות מתוכה, בחיים הכרוכים בכתיבה, ובמשמעות שהיא ממלאת עבור המשורר בתוך מציאות חולפת. אלירז מדבר על התבוננות. על דרכי הכתיבה שלו. על ההנאה העצומה שהוא מפיק ממחיקת הטקסטים שלו עצמו. על אהבה. על שבריה. ועל האם משגת ידו של המשורר לגעת בה באמת. לא כל שכן, לתארה במילים. זהו ספר חובה לכל מי שכתיבה ממלאת חלק נכבד בעולמו, לאוהבי ואוהבות שירה, לאוהבי ולאוהבות שירתו של ישראל אלירז.