מרים קלפהולץ (45) למדה ארכיאולוגיה אבל שתי עבודות הדוקטורט שהגישה נפסלו. בטיול לירדן פגשה את עדנאן, מדריך תיירים שעסק גם בסחר בעתיקות. מרים גרה בעמאן כשנתיים, במהלכן החל עדנאן להביא לוחות בדיל עם כתב עברי. טקסטים ארוכים בכתב דעץ, כתב עברי של בית ראשון, אבל מכילים את ההיסטוריה של ינאי שלומציון ובניהם הורקנוס ואריסטובלוס. 135 לוחות כאלו הוצאו לדברי עדנאן ממערה ליד מכוור, ואז הוא נהרג במפולת סלעים במערה. מרים חזרה לישראל והבריחה ארצה גם את הלוחות. רשות העתיקות בחנה אותם וקבעה שהם מזוייפים. מרים ריכזה סביבה כת מאמינים באמיתות הממצא והם עוסקים בעשר השנים האחרונות בלימוד הטקסטים, פיענוחם, הבנת משמעויותיהם, והכנתם לפרסום מדע ( שנראה כי לא יגיע לעולם).
המספר, מחבר הספר, הוזמן להשתתף בדיונים לאחר שכתב מאמר על 'שלומציון' – מפלגתו קצרת הימים של אריאל שרון. הוא מטיל ספק באמיתות הממצאים, אבל הולך שבי אחר ההיקף העצום של הזיוף ( אם אכן הוא כזה) ואמונתם הלוהטת של חברי הכת. הוא עצמו עסוק באותם ימים בכתיבת ספר על לח'י, ועל אבא שלו שהיה אחד מראשיה. הוא נתקל בחומה אטומה בדמות ארכיון המדינה, שחלק חשוב מהתיקים של אבא שלו בארכיון – חסויים מטעמי ביטחון המדינה. התיקים עוסקים בתקופת רצח קסטנר. שתי העלילות משתלבות בחיפוש אחר אמת חמקמקה.