במרתף הבית של לאון ובטקה הקימו האח והאחות בני השמונה והשש תיאטרון בובות מיוחד. בתיאטרון היו בובות גדולות וקטנות, תפאורה, מסך מווילון קטיפה אדום ומחזה מרתק. הדוד רפאל עזר להם בהקמת התיאטרון, והם ערכו חזרות לקראת ההצגה, שאליה הזמינו את ילדי הכיתה והשכונה. כך נולד תיאטרון הילדים. השנה הייתה 1939. לאון ובטקה גרו בפולין והימים היו הימים הסוערים של לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבה נספו שישה מיליון יהודים ועוד בני עמים נוספים. ללאון ולבטקה וגם לחבריהם הייתה ילדות מאושרת עד שפרצה המלחמה. הספר מתאר את סיפורו של תיאטרון הילדים שהם הקימו יחד עם עוד שלושה חברים בגילם, את ההרפתקה הגדולה שעברה עליהם, את השמחה וגם את הכאב וההתמודדות עם נערים אנטישמיים, שרדפו אחריהם לאחר שעות הלימודים, נאבקו עימם ואפילו פגעו והכאיבו לכלב הקטן והמתוק שלהם, גולי.