יַרְדֵּן הוּא יֶלֶד טַפְּסָן, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי גְּבוֹהִים.
הוּא עֲדַיִן לֹא בֶּן שֵׁשׁ, וּכְבָר נִמְאַס לוֹ כָּל כָּךְ מֵהַמִּלִּים הַמְּעַצְבְּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים הַמְּבֻגָּרִים, שֶׁרוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ כֻּלָּם:
'תֵּרֵד מִיָּד! זֶה נוֹרָא מְסֻכָּן! זֶה גָּבוֹהַּ מִדַּי לְיֶלֶד קָטָן!'

אֲבָל יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁיַּרְדֵּן שׁוֹמֵעַ שֶׁסַּבָּא בְּצָרָה, הוּא מֵבִין שֶׁרַק הוּא יוּכַל לַעֲזֹר, וּבְלִי לְהַסֵּס לְרֶגַע הוּא יוֹצֵא לַמְּשִׂימָה!


הַסּוֹפֶרֶת צְרוּיָה שָׁלֵו וְהַמְּאַיֵּר אֲבִיאֵל בָּסִיל יָצְרוּ סֵפֶר מְרַגֵּשׁ עַל יֶלֶד אֶחָד נָחוּשׁ, שֶׁגּוֹרֵם לָעוֹלָם לִרְאוֹת אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא.